הצצה לתהליך שלי

הצצה לתהליך שלי בציור אינטואיטיבי בצבעי מים.

2019 , יום בהיר בהיר אחד. שלב 1- לוקחת דף חלק. פותחת פלטת צבעים חדשה ובוחרת מכחול. שלב 2- משוטטת עם המכחול בצבע אחד בלבד. שחור. שכבה ועוד שכבה. פשוט משוטטת על הדף ומתנסה בציור עם גוון אחד. שחור. פעם ראשונה שמציירת רק עם שחור בצבעי מים. שלב 3- מתבוננת. שעות, ימים. וכלום. לא רואה כלום. לא מתחברת לציור. שחור לי מדי. לא מדבר אליי. מניחה בצד, במקום של הציור הממתין. כעבור זמן מה חושבת לזרוק את הציור אבל בהיסח הדעת מכניסה לתיקייה של ציורים לא גמורים/אולי יום אחד יצא מזה משהו.

2021.- תחילת הסתיו. מחפשת השראה ומרגישה תקיעות יצירתית ושעמום בכל פעם שמתחילה ציור חדש. פותחת את התיקייה ומוציאה באקראיות כמה הציורים הלא גמורים. מדפדפת, מחפשת משהו מעניין. בוחרת כמה ציורים. כולל הציור המוזכר. שלב 4- מתבוננת על הציור. מניחה אותו במקום בולט לעין בבית. לא ברור מה, או למה, הוא מבקש ממני תשומת לב. לא רואה בו כלום אבל מקשיבה לו. נותנת לו תשומת לב. מחפשת השראה בכל מיני מקומות, מתבוננת בו לפעמים. לא מדבר אליי. שלב 5- תחילת דצמבר. תחילתה של זרימה יצירתית אך עדיין מרגישה תקיעות. שמש בחוץ. מסתכלת על הציור בהיסח הדעת. נתקעת עליו. הוא מדבר אליי. מי שמצייר מבין על מה אני מדברת. אני מקשיבה. אמצע החודש, יש לשכנתי האהובה יום הולדת והיא נוסעת לכמה ימים לנפוש בצפון עם בן זוגה. היא פונה אליי לבוא לדאוג לחתולים ולתרנגולות ומזמינה אותי לשהות במרחב המעורר השראה שלהם מתי שבא לי. יש להם גינה מופלאה. פרי ידיו של האיש שאיתה. תחושת זרם קלה עברה בתוכי. מכירה את התחושה הזאת היטב. הם נסעו. שלב 6- בבוקר יום ראשון, האחרון שהיה בעצם, הסתכלתי על הציור והתגלתה דמות. ברור לי שרק אני רואה אותה. אין לי מושג מי היא ומה היא עושה בחיים. טבלתי את המכחול בצבע חום כהה וחשפתי אותה ועוד שאר פרטים בציור. מאוד קליל, אינטואיטיבי ולא מתחייב. כשסיימתי גיליתי בציור בחורה צעירה, נערה מתוקה ותמימה הולכת לה בחוץ ועוברת דרך כל השדים והרוחות. אני המתבוננת, אני המציירת וזה מה שאני ראיתי. תחושה לא נוחה במיוחד עולה מתוכי בכל פעם שאני מסתכלת על הציור. מזהה אותה. מרגישה אותה. מביאה את כל הנוכחות שלי להיות איתה. תחושת אי הנוחות נעלמה. אבל הציור לא גמור. ככה זה מרגיש. למחרת בבוקר הלכתי לבית השכנים, לטפל בכל חיות הבית. לקחתי איתי את הציור ואת כלי העבודה. האכלתי את כל חיות הבית והגינה והתיישבתי במרפסת חסרת מנוחה. קמתי לעשות קפה. חזרתי לציור. בלי לדעת לאן הוא לוקח אותי. התמסרתי לצבעים. אדום, צהוב, כחול וירוק. גוונים חזקים וברורים. לא ציירתי ככה בצבעי מים מעולם. שלב 7- תוך כדי הדגשת הציור, הנערה הופכת להיות אישה צעירה, רכה, חכמה ופראית. יוצאת החוצה לעולם ואני מוסיפה משיכות מכחול דקות ירוקות צהובות, שתדרוך על אדמה מצמיחה. שלב 8- מתבוננת בציור. מרגישה שקטה. וברורה. אני מזהה אותה. הפעם היא מישירה מבט. הציור לא מזכיר לי שום דבר שציירתי מקודם. אני שמה לב שאני משתנה.

השם של הציור בא אליי בבירור WAlKING OUT כל האותיות גדולות ורק ה l נשארת קטנה. מותירה אותה עם 2 אפשרויות לפירוש. מרגישה שהציור גמור.

תודה לצבעי המים. התראפיה שלי.

בתמונות: הציור הגמור ולידו שלב אחד לפני




15 צפיות

פוסטים קשורים

הצג הכול